top of page

מחשבות שחשבנו לשתף

איפוק בחשבון / לאהוב טעויות:


אביתר שלי יושב לידי ופותר שאלה בחשבון. הוא כותב את הנוסחה ואני רואה שהוא טועה. אני כבר כל כך רוצה לחזור לעבודה שלי, גם ככה אני מרגיש שלא הספקתי היום כלום. אני רוצה לתקן אותו כדי שיסיים סוף סוף את התרגיל. כבר כמה דקות שאין לי יותר סבלנות למשאיות ואוטובוסים שיוצאים מת"א וחיפה.

אז מה עכשיו? אם אתקן אותו נפסיד את אפקט ההיפר-תיקון (hypercorrection effect), שמראה שכשאדם מגלה לבד טעות ומתקן את עצמו רמת ההפנמה והזיכרון של המידע גבוהים בהרבה. במילים אחרות לכישלון יש ערך לימודי גדול.

אז אני מתאפק. 5 דקות נוספות עוברות. אביתר עובר לפתרונות בסוף הספר ורואה שהוא טעה. הוא חוזר לתרגיל ומתחיל לחפש. אחרי כמה ניסיונות הוא לא מוצא את הטעות ושואל אותי. אני לא מגלה ורק אומר לו שהטעות קשורה לשורה הראשונה בשאלה. אביתר מחפש ואחרי כמה דקות מוצא את הטעות. עוד כמה דקות (אוווווף!) והוא מוצא את התשובה הנכונה, בודק בתשובות בסוף הספר ומגלה שצדק. עכשיו הוא רוקד בכיסא בשמחה. "אני טוב בזה" הוא אומר לי ואני מחבק אותו.

לחיי סבלנות לטעויות והמקרים בהם אנחנו מצליחים לאפשר לאחרים לעשות אותן.

עוז גוטרמן ניב פרן

ניב ועוז מזמינים אתכם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של אנשי המחר.

https://did.li/BLhrl

bottom of page