מחשבות שחשבנו לשתף

בדידות – המגפה שהורגת הרבה יותר אנשים מהקורונה (ובעיקר ילדים ובני נוער)

בדידות היא מגפה עולמית שכמעט ולא מדברים עליה.

בדידות מסוכנת לא פחות מעישון או השמנת יתר. היא מעלה יותר מהם את הסיכון למחלות לב וכלי דם, זיהומים, דיכאון, חרדה והתאבדות.

בדידות יכולה להיות גם כשיש לנו 5000 חברים ברשת. אחת ממנהלות אינסטגרם לשעבר חשפה מחקר שבו הם הורידו את האפשרות לעשות לייק לפוסטים. רמת האושר של הנערים וגם התפיסה העצמית שלהם השתפרה. אבל הם העלו פחות פוסטים ובדקו פחות את הרשת אז גנזו את המחקר הזה (כי הרי הילדים הם המוצר שמוכרים למפרסמים ולכן האושר והתפיסה העצמית שלהם חשובים בערך כמו האושר והתפיסה העצמית של אבקת כביסה).

בדידות הייתה בעיה חמורה פחות כאשר העולם היה קרוב יותר פיזית. כאשר ילדים היו משחקים בשכונה. כאשר השכנים גם היו רשת התמיכה החברתית. כשלמונח קהילה הייתה משמעות ברורה ברוב השכונות והישובים. כאשר עבודה הייתה מקום קבוע יותר ולא רק תחנה בדרך למקום הבא.

בדידות בעולם הווירטואלי והמרושת שלנו הולכת וגדלה.

בדידות היא מגפה שניתן לעצור כשלומדים להשקיע מאמץ וחשיבה במחוברות – בביטחון שלנו שאנשים סביבנו באמת אוהבים אותנו. מחוברות הפכה למיומנות חיים שחשובה לא פחות מאוריינות מחשב או יצירתיות. אבל תגלו מעט מאוד תוכניות בבתי ספר על מחוברות ותגלו מעט מאוד תוכניות על מחוברות לעובדים ומנהלים חדשים (למרות שלכולם ברור שזהו הבסיס להצלחה של כל עובד ומנהלת).

ואם אתם רוצים לדעת יותר על העתיד של בדידות בעולם הדיגיטאלי, אז אני מזמין את כל אנשי המחר להקשיב לפרק בפודקאסט העתידנות של אנשי המחר: https://open.spotify.com/episode/7fmhM6UStFTu3FSAJ9buuq...


עוז גוטרמן ניב פרן

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.