מחשבות שחשבנו לשתף

בחירות, אלימות ומתנגדי חיסונים



אנשי המחר,

ערב הבחירות המתרגשות עלינו אני קורא ושומע עלייה מדהימה באלימות המילולית והרגשית ברשת - גם כלפי אחרים וגם כלפי עצמינו.

משפטי שנאה כלפי הצד האחר, רק תבחרו את הסופרלטיב: "בוגדים", "מטומטמים", "עדר", "נאצים", "עוכרי ישראל", "הווירוס האמיתי" ועוד ועוד.

קודם כל, ברור שהמחמאות האלו לא עוזרות ולא יעזרו לשכנע אף אחד שהוא טועה, כי נדיר שאנשים שאתה מקלל אותם או מזלזל בהם יסכימו איתך.

אבל הנזק פה הוא יותר גדול, אנחנו מתרגלים לשיח אלים, שיח של שנאה וחוסר אמון שלא מאפשר לדבר על נתונים, לא מאפשר יצירה של עמדה מורכבת, למעשה, כבר אין שיח בכלל.

גם האלימות העצמית לא תורמת לכלום – "אני מתבייש במדינה הזאת", "לאן הגענו?", "לא רוצה לחיות פה יותר" – המילים האלו יוצרות תחושה של קורבנות, של שנאה עצמית, של חוסר תקווה ובעיקר – מדכאות פעולה.

אותו הדבר אני רואה בשיח האלים והמטורף נגד מתנגדי החיסונים.

הם לא "מטומטמים", "הזויים" או "רוצחים" כמו שכבר קראתי בכמה וכמה מקומות. אני אגב לא מסכים איתם בכלל ויש לי הרבה מה להגיד בנושא, אבל גם להם יש דברים להגיד בנושא.

אנשי המחר, קודם כל – צאו להצביע. אני מקווה שכל אנשי המחר ומשפחותיהם יזכרו מחר שיש לנו מזל גדול שאנחנו חיים בדמוקרטיה, ושלעשות תמיד יותר טוב מלקטר. אחוזי ההצבעה צפויים להיות נמוכים מתמיד, וזה אמור להטריד אותנו מאד.

וגם, אשמח לשמוע מכם איך אתם מתייחסים לכל האלימות המטורפת הזאת שמקיפה אותנו.


עוז גוטרמן ניב פרן

ניב פרןועוז גוטרמן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.