מחשבות שחשבנו לשתף

הוירוס הקטלני שלא מדברים עליו


הכירו את ניק... בעיני המתבונן מהצד, הוא עוד משתתף רגיל במחקר. אבל המראה הזה מטעה... למעשה ניק הוא וירוס קטלני שהחוקרים החדירו לקבוצה, ממש כמו שביולוג מזריק וירוס לתוך הגוף.

המחקר הזה בוצע על ידי פרופ' ויל פלפס מאוניברסיטת סאות' ויילס באוסטרליה. הוא הנחה את ניק לגלם אחד משלושה אבות-טיפוס שליליים: הבוטה (אגרסיבי, מתריס, חריג), הנרפה (שאינו טורח להתאמץ) והמדכא (טיפוס דיכאוני כמו איה מ"פו הדוב"). הם הרכיבו עשרות רבות של צוותים שונים הבנויים כולם מארבעה משתתפים, שחשבו שניק הוא רק עוד נחקר. כל אחת מהקבוצות קיבלה משימה לגבש תכנית שיווק עבור חברת הזנק. פלפס קורא לזה "ניסוי התפוח הרקוב".

כמעט בכל קבוצה התנהגותו של ניק מקטינה את איכות הביצוע הקבוצתי בשיעור של עד 40 אחוזים.

"כשניק מגלם את תפקיד המדכא, כולם נכנסים לחדר הישיבות מלאי אנרגיה. הוא שומר על שקט, משדר עייפות ובשלב מסוים מניח את ראשו על השולחן," מספר פרופ' פלפס. "ואז, ככל שהזמן עובר, כולם מתחילים להתנהג בצורה דומה – עייפים, שקטים ובעלי אנרגיה נמוכה. לקראת הסוף, יש עוד שלושה שמניחים את ראשיהם על השולחן, בדומה לניק, כולם עם ידיים שלובות."

כשניק מגלם את תפקיד הנרפה, מתגלה דגם התנהגות דומה. "הקבוצה מתחברת מהר מאוד לתדר הזה," אומר פרופ' פלפס. "הם מסיימים את הפרויקט מהר מאוד, אבל עושים חצי עבודה."

כל הורה יודע שקושי עם ילד אחד מקרין על כל הבית, אבל במקרים רבים שבהם נתקלתי יש למנהלים נטייה לא להתמודד עם ה"ניק" של הקבוצה ופשוט לנסות ל"התעלם" מהבעיה.


עוז גוטרמן ניב פרן

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכם.ן לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.