הכוח המוחי של קטגוריות ואיך שולטים בנו בעזרת מילים

כמה צבעים יש בקשת? בניגוד לכל התשובות שלמדנו התשובה היא שאין בקשת צבעים. הקשת היא ספקטרום רציף של אורכי גל בלי שום הפרדות. אז למה אנחנו רואים צבעים ברורים וגבול בניהם? עד כמה שזה נשמע מפתיע – אך ורק בגלל שלמדנו את השמות של הצבעים (מוזמנים בשלב זה גם לצפות בסרטון המצורף) מאות מחקרים מדגימים את אותו העיקרון שמנוגד לאינטואיציה שלנו - מילים לא רק מתארות את המציאות – הן בעיקר יוצרות אותה.

באחד המחקרים הדגימו החוקרים איך התהליך הזה קורה. הם לקחו תינוקות בני 10 חודשים. לכל תינוק בנפרד הם הציגו קבוצה גדולה של צעצועים. הם לקחו חלק מהצעצועים וקראו להם "ווג". לא היה דבר משותף לצעצועים: חלק היו פרוותיים וחלק חלקים, חלק זוהרים וחלק לא, חלק צבעוניים וחלק בשחור לבן. הדבר המשותף היחיד היה שהחוקרים הצביעו עליהם ושוב ושוב קראו להם ווג. למרות השוני של הצעצועים הילדים למדו לקשר בניהם. הם ציפו שהם יהיו ביחד וגם ציפו שהם יעשו את אותו הרעש (בודקים זאת בעזרת בחינת תשומת הלב של תינוקות למצבים שונים). קבוצת חפצים שונים לגמרי הפכו בעיני הילדים ל"שייכים יחד", פשוט כי הייתה להם את אותה הקטגוריה שהמציאו החוקרים, כי הם קיבלו מילה שמתארת אותם – "ווג".

המחקר הזה הוא רק אחד מבין רבים - בניגוד לכל בעל חיים אחר, בני אדם אינם רואים את המציאות כמות שהיא, אלא מבינים אותה דרך מושגים - דרך מילים.

להבנה הזו, שמנוגדת כל כך לאינטואיציה שלנו, יש השלכות מרחיקות לכת. לדוגמה היות ואנחנו חושבים על המציאות באמצעות מילים – שפה עשירה יותר מביאה לחשיבה רחבה ומעמיקה יותר – שפה עשירה היא אחד הבסיסים החשובים ביותר לפיתוח אנשים. על זה אמר ג'ימבו ג'י (הזמר הישראלי האהוב עלי): "השטחת השפה היא הבסיס להליכה אחרי העדר".

שליטה במונחים היא לפיכך שליטה באופן שבו אנשים רואים את המציאות. במקרים רבים אנשים עושים שימוש במונחים מדומיינים, שאין להם שום משמעות במציאות, ודרכם הם מבינים את המציאות. דוגמה מצוינת לכך הם המונחים שמאל וימין. שני אנשים שמוגדרים "ימין" יכולים להיות בעלי דעות שונות מאוד. אחד מהם יכול להיות הרבה יותר קרוב לאדם שמוגדר כ"שמאל". מה זה בכלל שמאל או ימין? הכוונה כלכלית? מדינית? אולי הכוונה ליחס לדמוקרטיה? אפילו באותו התחום (לדוגמה המדיני) לא ברור לאיזה דעות הכוונה. האם הכוונה ליחס לאירן? לפלסטינאים? לסוריה? לאירופה? האם הצפייה היא שבכל התחומים האלה תהיה לאדם דעה דומה, שמתאימה להגדרה "שמאל" או "ימין". כן, זו בהרבה מקרים הצפייה. אכן השטחת השפה היא הבסיס להליכה אחרי העדר. באופן אבסורדי דווקא אדם שיש לו מגוון של דעות ייתפס בהרבה מקרים כ"צבוע" או "מבולבל".

תסבירו לי, האם תמיכה בדיקטטורה פלסטינאית היא שמאל או ימין? תמיכה בישובים לא חוקיים ובניה לא חוקית היא שמאל או ימין? תמיכה בלימודי ליבה היא שמאל או ימין? תמיכה בזכויות וחובות שווים לכל האזרחים היא שמאל או ימין?

האם יכול להיות ששמאל וימין הם בעצם "ווג"? המון דעות ונושאים שמחוברים רק בקטגוריה המומצאת "ימין" ו"שמאל" ולא בשום דבר אחר? האם לא מדובר בדרך פשוטה ולא רלוונטית, שנועדה להשטיח את המציאות?

המטרה של הפוסט הזה אינה להביע דעה פוליטית אלא להתייחס למציאות מדעית – אנחנו לא רואים את העולם כמו שהוא, אלא דרך המונחים שהפנמנו – מילים הן אבני הבניין של החשיבה.

יש לזה מאות השלכות: שפה היא כלי להבנת ועיצוב תרבות ארגונית, פיתוח שפה עשירה הוא בסיס לחשיבה, יכולת לעצב את המונחים בהם אנחנו משתמשים יוצרת שליטה באופן שבו אנחנו תופסים את המציאות והשטחה של השיח, באמצעות מונחים לא רלוונטיים, היא בסיס מצוין לרדידות.

יום עשיר של מציאות מורכבת לאנשי המחר.

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.