הסנדלר הולך יחף! (או – מה דעתכם על יועצים)

אנשי המחר, בהמשך לדיון מרתק שעלה פה שבוע שעבר אני רוצה להתייעץ אתכם בנושא שאני מתקשה להחליט בו.

העולם שלנו מלא ביועצים – קואצ'רים, יועצי זוגיות, הורות, תזונה, כלכלת בית, אושר, מימוש עצמי, NLP, יועצים עסקיים, מומחי מיתוג, סטורי טלינג... ויכולתי להמשיך כמו באבא על שרימפס (לחובבי 'פורסט גאמפ', שראיתי שוב השבוע).

הבעיה – חלק ניכר מהיועצים האלו לא מיישמים את מה שהם עצמם אומרים לנו לעשות.

זו הסטיגמה הידועה (והדי מוצדקת, יש לומר), על יועץ הזוגיות הגרוש, יועץ האושר האומלל ומדריכת ההורות שהילדים שלה לא שמים עליה.

ת'כלס, יש פה טעם לפגם – מה אתה בא לייעץ לי אם את הדברים שאתה מייעץ אתה לא מצליח לעשות בעצמך. אני מודה שזה ממש מפריע לי כשהיועץ לא עושה בעצמו את מה שהוא מייעץ לי לעשות, וגורם לי להקשיב לו/לה פחות.

מצד שני, יש בי את המחשבה שזה לא אמור לשנות לי. אם העצה שלו טובה, ואם הוא יודע להגיד לי אותה בדרך שאני אדע ליישם וזה יעזור לי, מה אכפת לי שהוא לא עושה את זה בעצמו?

הרי המאמן של מיקל ג'ורדן לא צריך לדעת לשחק כדורסל כמו מיקל ג'ורדן. מספיק שהוא ייתן לו עצות טובות גם אם הוא עצמו לא מסוגל לבצע אותן.

יש הרבה אנשים שיודעים לבצע משהו מצוין, אבל מאד גרועים בלהסביר וללמד אחרים איך עושים את זה. אולי עדיף לי בהרבה מישהו שלא יודע לעשות אבל יודע להסביר?

ניב פרן ועוז גוטרמן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.