מחשבות שחשבנו לשתף

כשמוח אנושי הופך לפצצה מתקתקת (ומה אפשר ללמוד מזה):

צ'ארלס ויטמן תקף בפרץ של אלימות את אשתו (בתמונה) ואז את אימו. את שתיהן הוא רצח באכזריות באמצעות דקירות סכין בליבן.

אבל זו הייתה רק התחלת האלימות באותו היום. מיד לאחר מכן הוא עלה על מגדל באוניברסיטת טקסס ובעזרת רובה צלפים ירה בעוד עשרות אנשים. 16 נהרגו ועוד עשרות נפצעו עד שהוא חוסל. ויטמן השאיר אחריו לא רק גופות, הוא השאיר שובל אנשים פצועים בגופם ובנפשם ומשפחות הרוסות – הרשע בהתגלמותו?

אבל אז הגיע המפנה בסיפור. המשטרה מצאה חומרים שהשאיר אחריו ויטמן ובהם חומרים הכתובים בכתב ידו. ויטמן כתב בהם שהוא חווה כאבי ראש בעצמה הולכת וגדלה, שיש לו דחפים אלימים שלא היו לו בעבר ושהם הולכים ומתחזקים. הוא כתב שהוא לא מבין מה המקור למחשבות האלימות שצועקות בראשו ושהוא מרגיש שהוא הולך ומאבד את היכולת לשלוט בעצמו. הוא ביקש במכתביו מאשתו שאחרי מותו תערוך ניתוח שלאחר המוות כדי לבדוק "מה לא בסדר איתו". הוא כתב שהוא מקווה שזה יעזור לאחרים.

הניתוח אכן בוצע. המנתחים זיהו מיד גוש סרטני ענק במוחו. הגידול, שהיה ממוקם ליד האמיגדלה, לחץ, בין היתר, גם על אזורים שקשורים באלימות.

המוח הוא רק איבר- ממש כמו הכבד או הכליות. כשאתם כועסים או עצובים מדובר בפעילות עצבית במוח. אם אתם נוטים לכעס פירוש הדבר שמעגלים מסוימים פשוט חזקים יותר. לא נוח לאנשים לחשוב עד כמה אנחנו תוצר של הביולוגיה, זה נתפס כ"לא רוחני" או כ"מנוגד לבחירה חופשית", בפועל בדיוק ההפך הוא הנכון. המחקרים החדשים ביותר במדעי המוח מלמדים עד כמה אפשר להשפיע על מבנה המוח.

הכלל הוא פשוט – מה שפועל מתחזק ומה שלא פועל נחלש. בדיוק על זה אמרו חז"ל "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (ספר החינוך). להגיב בכעס מחזק מעגלים של כעס. להירגע ולנשום מפחית פעילות במרכזים של מתח וחרדה. ההבנה שאנחנו "נתינים של הביולוגיה", לא רק שלא מקטינה אותנו או מנוגדת לבחירה שלנו – להפך היא מעניקה לנו כלים לצמיחה.

המוח מלמד אותנו שאין זמן ללא תרגול, השאלה היא רק מה מתרגלים. זהו עקרון מעשי ביותר - עצרו לרגע ובדקו את עצמכם: מה אתם מרגישים עכשיו? שמחה? הכרת תודה? חוסר רצון? פסיביות? מה שזה לא יהיה זה מה שהמוח שלכם יתרגל וזה מה שתחווה יותר בעתיד. ואם אתם לא אוהבים את מה שאתם מתרגלים בדיוק עכשיו? אז אולי זה הזמן לסרטון של הרפיה או שיחה עם חבר או הליכה קצרה או פשוט 3 דקות של הקשבה לנשימה. כי הבחירה מה המוח שלנו מתרגל היא תמיד הבחירה שלנו.


עוז גוטרמן ניב פרן

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.