מחשבות שחשבנו לשתף

למה אני לא אומר לילדים שלי בהצלחה לפני מבחן

אני מאמין בעוצמה של מילים. אנחנו חושבים במילים ולכן הן מגדירות את הקטגוריות שדרכן אנחנו מבינים את העולם.

לכן כששואלים אותי מה שלומי אני לא עונה "בסדר", כפי שכבר כתבתי בקבוצה של אנשי המחר, בעיני זו תשובה כפוית טובה.

זו גם הסיבה שאני לא מאחל לילדים שלי "בהצלחה" כשהם יוצאים למבחן, לראיון או לאירוע חשוב.

למי שלא מכיר את התחום זה יכול להראות עניין קטן, כזה שבכלל לא שווה לתת אליו את הדעת, אבל המחקרים של פרופ' דואק, על תבנית מחשבה מתפתחת הראו שלאורך זמן למילים האלה יש השפעה גדולה – כזו שלאורך שנים אפשר אפילו לראות בהדמיה מוחית.

פרופ' דואק הראתה שכאשר ממקדים ילדים בהצלחה – בתוצאה הסופית, הם מוכנים פחות לקחת סיכונים וגם מושפעים יותר לרע ממצבי כישלון. מה שקבע האם לילד תהיה תבנית חשיבה מתפתחת או מקובעת היו קודם כל הפידבקים שלו מההורים. לכל משפט של ההורים יש השפעה זניחה, אבל לאורך שנים המילים מצטברות לתבנית חשיבה – לדפוסים שאפשר לראות בהתנהגות של ילדים ואפילו במבנה המוחי שלהם (חוקרים אחרים הראו ממצאים דומים גם בהשפעה של מנהלים ומורים, אבל לא אתייחס לכך כאן, כי זה רחב מידי).

כשאני אומר בהצלחה לילדה הכוונה שלי טובה מאוד – אני איתה ואני רוצה שהיא תצליח, אני בצד שלה. אבל בפועל אני ממקד אותה רק בתוצאה ואולי אפילו מוסיף ללחץ. חשוב מכך אני ממקד אותה בדברים שלא בשליטתה. מה לעשות ההצלחה תלויה גם בה וגם בדברים שלא קשורים אליה (מי המראיין, מי האחרים במבחן וכו').

אני אוהב להגיד לילדים שלי "תהנה". זאת מילה שמזכירה למה אנחנו באמת עושים דברים ומזכירה שבסוף את ההכנה כבר סיימנו ועכשיו נשאר להתמקד ולהנות מהמשחק. הנאה, בניגוד למה שהרבה חושבים היא גם בשליטתנו. המילה הזו ממקדת בתהליך ופחות בתוצאה. המילה הזו גם מזכירה לילדים שלי להיות מודעים לעצמם ולניהול שלהם את עצמם במבחן או באירוע שאליו הם הולכים.

מילה קטנה, שלאורך הרבה שנים יוצרת הבדל גדול.


עוז גוטרמן ניב פרן

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.