מחשבות שחשבנו לשתף

למה יש הרבה פחות נשים בעמדות בכירות?


אנשי המחר, במחקר שניתח אלפי אבחונים של יכולות מנהיגות נמצא שברוב המכריע של המדדים נשים מקבלות בממוצע ציונים גבוהים יותר מגברים. כלומר – נשים נתפסות כמנהיגות יותר טובות מגברים בכמעט כל מחקר ואבחון שמבצעים.

אז למה המצב בשטח הוא הפוך? למה בקבינט הקורונה יש 10 גברים ו 0 נשים? (אולי זו הסיבה שהוא מתנהל כ"כ גרוע?), למה ברוב חברות ההייטק כשמסתכלים על רמת סמנכ"ל ומעלה כמעט לא מוצאים נשים?

מן הסתם יש הרבה סיבות מעצבנות לאבסורד הזה, אבל אני רוצה להציג פה את אחת המעניינות:

מחקרים על הערכה עצמית של גברים ונשים מצאו שעד גיל 40 פחות או יותר הערכה העצמית הממוצעת של נשים נמוכה משל גברים בצורה משמעותית. נשים נוטות לדרג את עצמן כפחות אפקטיביות, הן נוטות להערכת חסר של יכולותיהן, הן נוטות להצניע את ביצועיהן משמעותית יותר מגברים, ולהעריך את יכולת הסקת המסקנות המדעיות שלהן כיותר נמוכה, למרות שאין הבדל ממוצע בתוצאות המבחנים בתחומים הללו. וכמובן, המחקרים הידועים על כך שנשים יגישו מועמדות לתפקיד רק כאשר הן עונות על קרוב ל 100% מדרישות המשרה, בעוד רוב הגברים יגישו ברגע שהם עונים על מעל מ-50% מדרישות המשרה בלבד.

אנשי ונשות המחר – למה לדעתכם עד גיל 40 לנשים יש בטחון עצמי נמוך יותר בממוצע מגברים? מה קורה בגיל 40 שזה מתאזן? איך דואגים שזה יקרה לפני?


עוז גוטרמן ניב פרן