מות האמפתיה

אנשי המחר,

מחקרים שנעשו ברחבי העולם מצביעים ב-30 השנים האחרונות על ירידה משמעותית ומתמדת באמפתיה האנושית.

בלי קשר למחקר, אנחנו יכולים לראות את זה בעיניים, כשרואים את העלייה בשנאת האחר אצלינו במדינה – שנאת מהגרים, ערבים, שמאלנים, ביביסטים, חרדים ועוד ועוד (בטוח שקיפחתי פה הרבה שנואים, סליחה).

מה שמאפשר לנו לשנוא את האחר ולרצות ברעתו, זה קודם כל ההזרה שלו (התפיסה שלו כאחר ושונה ממני) והעדר אמפתיה כלפיו.

קשה לשנוא את האחר אם אני באמת חושב עליו כמו שאני חושב עלי ועל הילד שלו כמו שאני חושב על הילד שלי.

על רקע מות האמפתיה עולה הקיטוב, עולים כוחות פוליטיים שניזונים בעיקר מפילוג ושנאת האחר, עולה השיח האלים ברשתות, אבל לא רק זה.

אם אין אמפתיה אז אין לי בעיה להידחף בכביש, לא אכפת לי ממשבר האקלים (משפיע על אנשים עתידיים שלמי אכפת מהם), וכל המוסר נעלם והופך למלחמה צינית של אינטרסים צרים. (טוב לשקר אם זה לטובתי או להפיץ פייק ניוז אם הם עוזרים למחנה שלי, למשל).

למעשה, אני חושב שמות האמפתיה היא אחת הבעיות הכבדות ביותר שלנו, ואני חושב שהטכנולוגיה לא רק שלא מפחיתה אותה, היא אפילו מאפשרת ומעודדת את התהליך.

גם אצלינו ביהדות, כשהלל הזקן היה צריך להעמיד את כל התורה כולה על רגל אחת הוא אמר: "מה ששנוא עליך, לחברך לא תעשה" - כלומר - אמפתיה זה הבסיס להכל - את כל השאר צא ולמד.

ניב פרן ועוז גוטרמן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.