אנשי המחר,
משפט משעשע מתחום הניהול: "ככל שהקוף מטפס יותר גבוה על העץ – יותר רואים לו את התחת"
בארגונים רבים שאני עובד איתם אני נתקל בתופעה מעניינת: מנהלים יחסית בכירים שהקולגות והעובדים תחתם מספרים עליהם דברים מאד שליליים (כגון: "בכלל לא עובד ורק עושה כאילו", "אי אפשר להאמין למילה שהוא/היא אומרים", "אין לו מושג מהחיים שלו", "כלום לא מעניין אותו חוץ מה-PR שלו" וכו'). ואני לא מדבר על דעה של אדם ספציפי, אלא כמעט כל מי שאתה מדבר איתו בארגון שממוקם ליד או מתחת למנהל/ת הנ"ל, זה מה שהוא אומר.
מצד שני, כלפי מעלה, המנהל הנ"ל מוערך מאד, ונחשב כמנהל מעולה ומוצלח במיוחד.
כשמדברים עם האנשים בארגון הם מסבירים לך שאין כל דרך להילחם בפרדוקס הזה – אם תגיד משהו נגדו זה, זה לא יועיל בכלל ורק יתנקם בך, הוא יותר חזק ממך בארגון ומקבל גיבוי מההנהלה הבכירה, ואת/ה תיתפס כבעל אינטרס אישי וקטנוני שלא מבין את מקומו.
אנשי המחר, נתקלתם במקרה כזה אי פעם? איך פעלתם? האם לדעתכם יש דרך לפתור את הדיסוננס הזה או למנוע אותו?
ניב פרן ועוז גוטרמן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.
Comments