מחשבות שחשבנו לשתף

על תרבות התחקיר של חייל האוויר

מתחילת שירותי הצבאי זכיתי להיות בחייל האוויר – כבר 24 שנה (בסדיר ומילואים) שאני חי את תרבות התחקיר – תרבות שבה אין טיסה שלא לומדים ממנה. הרעיון הוא מאד פשוט, סך הכל 3 שאלות – מה היה? למה? איך נבצע טוב יותר פעם הבאה. חונכתי, ובמידה רבה גם חוויתי על בשרי, שאנחנו חייל האוויר הטוב ביותר בדיוק בגלל התרבות הזאת.

הבעיה שלי היא שאני קהל שבוי – מגיל צעיר זה הפך ל DNA שלי ואני חי בתוך הקונספציה הזו, שרק תחקיר אמת מאפשר לך ללמוד ולהשתפר – אבל האם זה נכון?

יש לי שתי שאלות שמאד מעניין אותי לשאול את הפורום הנפלא של אנשי המחר:

  1. ראיתי לא מעט צוותי אוויר שיוצאים מחייל האוויר ומנסים להנחיל את התרבות הזאת בארגונים שהם עובדים בהם – כמעט תמיד זה נכשל לאורך זמן – למה?

  2. אולי תרבות התחקיר היא אובר-רייטד? אולי לדבר על איפה טעינו ואיפה היינו לא מספיק טובים זו לא נוסחה טובה לשיפור לרוב האנשים, כי רוב האנשים, כדי להשתפר, ובכלל לייצר מוטיבציה לשיפור, צריכים פידבק חיובי. הם צריכים שיאירו/יעירו על מה שהם כן עשו טוב ולא על מה שלא. מה דעתכם? מה התשובה שלכם לשתי השאלות האלו?


ניב פרן עוז גוטרמן

ניב פרן ועוז גוטרמן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.