מחשבות שחשבנו לשתף

רגש גבוה תובנה נמוכה – הכוח של זיהוי מעכב:


לא משנה מאיזה כיוון בודקים את זה ובאיזה תחום התוצאה תמיד חוזרת על עצמה – רגש גבוה תובנה נמוכה.

האם הייתם פעם בוויכוח עם בן/בת זוג והרגשתם מלאים בכעס ותסכול? המחקר מראה שככל שהדופק ולחץ הדם בזמן דיון בין בני זוג גבוהים יותר כך הסיכוי להסכמה או לפתרון חיובי של הדיון נמוך יותר.

יצא לכם פעם להיות בסיטואציה שבה אתם ממש מרגישים שנמאס לכם, שלגמרי נמאס לכם? אנחנו מוצאים שככל שרמת הכעס, התסכול או חוסר האונים של הורים גבוהה יותר כך הסיכוי לפתרון מועיל עבור המשפחה של הקושי נמוך יותר.

הייתם במצב בעבודה שבו נכשלתם ואתם מתמלאים בחוסר אונים ומרמור? שוב, אנחנו מגלים שככל שעובדים ומנהלים יותר מוצפים רגשית כך הסיכוי שלהם לפתרון חכם לבעיה נמוך יותר.

יכולתי להיכנס כאן להסבר פיזיולוגי על מנגנונים נוירולוגים והורמונלים (מרתק!!!), אבל מעניין לא פחות לדבר על היישום המעשי של זה – אחד הכלים החשובים ביותר בהתפתחות של כל אדם הוא "זיהוי מעכב". זיהוי מעכב פירושו יכולת שלנו לזהות מצבים שבהם אנחנו במצב של רגש גבוה, זיהוי שמאפשר לנו לעצור לרגע ובמקום להמשיך בעשיה ובמעגל שרק מגביר את הרגש לעצור להתבונן ולתת לעצמנו זמן לקטוע את המעגל ההורמונלי.

כמעט כולם חווים מצבים רגשיים חזקים, אבל יש הבדלים גדולים בכמה אנשים טובים בלנהל את המצבים האלה. כל ניהול עצמי במצבים האלה דורש קודם כל עצירה – דורש זיהוי מעכב.

לפעמים הכלים החשובים ביותר להתפתחות שלנו הם לא כלים של עשיה, אלא דווקא הכלים שמאפשרים לנו לעצור את העשייה.

אנשי המחר, אשמח אם תכתבו מה התחום שאתם מוצאים שהכי מציף אתכם ברגש – התחום הזוגי? מצבים בהורות? בעבודה? פוליטיקה?

עוז גוטרמן ניב פרן

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.