מחשבות שחשבנו לשתף

שפת הילדים

ההמולה הייתה גדולה – מוכרים וקונים עברו בין הדוכנים, בחרו, התווכחו והתמקחו בקולי קולות. הם הבינו זה את זה היטב והכל היה ברור למרות שלכאורה, הם לא דיברו באותה שפה.

אחרי שבוע בג'ונגל יצאנו ממנו לכפר של שבט מקומי. הילדים שלנו מדברים עברית ואנגלית. הילדים שלהם מדברים בניב מקומי ואולי גם מעט ספרדית.

אחרי 10 דקות של גישושים, הילדים התחילו לייצר משחקים מלאי חדווה ולרוץ ביחד ממקום למקום. הפתיע אותי כמה אנחנו המבוגרים התקשנו לתקשר ונזקקנו לתרגום של המדריך שלנו ואילו לילדים נראה שפערי השפה לא היוו מחסום – הייתה להם שפה משותפת שחיברה ביניהם בלי מילים. (בתמונה אביתר בדוכן טיפוח של ילדה בגילו, אחרי הברשה ועם סרט בשער).

כמה ימים לאחר מכן, שחינו באמזונס והגיעה להקה של דולפיני נהר ורודים. המדריך הסביר לנו שהם שומרים על מרחק מכיוון שהמקומיים מגרשים אותם היות והם מתחרים איתם על הדגים (הם לא הורגים אותם כי זה נחשב לגורם למזל רע, למזלם הטוב של הדולפינים).

גור דולפינים התקרב למרחק כמה סנטימטרים והתחיל לשחק עם הילדים. המדריך היה המום ממש ואמר שמעולם לא ראה התנהגות בטוחה שכזו ואני הרגשתי לרגע ממש כמו בכפר - צופה בילדים משחקים ביחד, בשמחה, ומתקשרים באותה שפה נסתרת שבה מדברים הילדים (אין לי תמונה של הדולפינים כי הם זזים מהר אז בחרתי תמונה אחרת מהשחייה באמזונס).


עוז גוטרמן ניב פרן

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכם.ן לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.