האשליה של הנפרדות

אנשי המחר - רציתי לחלוק אתכם את הציטוט הזה שחיזק אותי היום (והפך בהמשך לסרט).

הכוונה בציטוט היא לצלצול של כנסיה שמודיע על הלוויה. "למי צלצלו הפעמונים" עוסק בהשפעה ההדדית שלנו – שלנו על אחרים ושל אחרים עלינו. ציטוט מקסים ועמוק (למרות שהסיפור מאחוריו מעט אפל):

אישׁ אֵינֶנּוּ אִי,

כֹּל כֻּלּוּ לְבַדּוֹ,

כֹּל אָדָם הוּא חֶלְקַת יַבֶּשֶׁת

חֵלֶק מֵעִקָּר.

אִם רֶגֶב נִשְׁטָף אֶל הַיָּם,

אֵירוֹפָּה מִתְמָעֶטֶת,

כְּמוֹ הָיָה זֶה צוּק,

כְּמוֹ אֲחוּזָה שֶׁל רֵעֲךָ,

אוֹ גַּם שֶׁלְּךָ. כֹּל מָוֶת שֶׁל אָדָם מַפְחִית אוֹתִי,

שֶׁכֵּן חֶלְקִי בָּאֱנוֹשׁוּת,

לָכֵן לְעוֹלָם אַל תִּשְׁאַל – לְמִי צִלְצְלוּ הַפַּעֲמוֹנִים.

לְךָ הֵם צִלְצְלוּ.

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.