מחשבות שחשבנו לשתף

הדרכה של מניעת הטרדה מינית בטירונות - הכנה שהיא רק הפחדה לא באמת מסייעת אלא רק מייצרת חששות

הבת שלי יצאה בוכה מהדרכה של מניעת הטרדה מינית בטירונות. אחת המפקדות לקחה אותה לשיחה ושאלה אותה האם היא הוטרדה או שיש משהו אחר שהיא רוצה לדבר עליו (הבת שלי מתארת מפקדות קשובות ואכפתיות וממש מעריכה את היחס אליהן). הבת שלי הסבירה לה שזה לא העניין, שפשוט היא למדה על זה בתואר שלה ושרוב מה שנאמר בהדרכה לא רק שלא נכון אלא גם ממש מזיק למי שהיו שם ושהיה לה עצוב לראות איך לא רק מטעים את הטירוניות אלא גם נוטעים בהן פחד ותחושת קורבנות. היא אמרה שתסכל אותה ששעה שלמה היא שומעת דברים שמנוגדים לכל מה שהיא למדה על הנושא ממחקרים מבוססים ומבינה כמה נזק זה יוצר.

בשיחה הסבירו לטירוניות שנשים מעולם לא הוטרדו יותר מהיום ולכן זו אחת התקופות המסוכנות ביותר לנשים אי פעם. לפי ההסבר שהן קיבלו, בזמן האחרון נוצרה תרבות חדשה של אונס, שלא הייתה בעבר.

זה פשוט לא נכון. יש עוד הרבה מאוד מה לשפר, אבל הנושא הזה תמיד היה קיים ומעולם לא דובר כמו היום ומעולם לא היו החוקים שקיימים היום.

התחושה הייתה שכולן בסכנה כל הזמן מעצם היותן נשים. הנתונים ממאות מחקרים וסקרים לאורך שישים השנים האחרונות הם שגברים סובלים מאלימות דווקא יותר בחברה המערבית. אלימות נמצאת בירידה ב 50 השנים האחרונות ובכלל זה גם אלימות מינית.

טוב מאוד להדריך על הנושא החשוב הזה ויש עוד הרבה להתקדם בתחום, אבל למה להשאיר כל כך הרבה נערות בתחושה מתמדת של קורבנות ואיום, בעזרת אמירות שמנוגדות למחקר.

פרופ' סליגמן הראה שכאשר מכינים חיילים לפוסט טראומה, ולא מדברים איתם על העוצמות ועל התמודדות חיובית, הדבר מעלה את הסיכוי לפוסט טראומה. הכנה שהיא רק הפחדה לא באמת מסייעת אלא רק מייצרת חששות. בנוסף לזה גם נאמר להן שגם כשמדווחים זה לא עוזר כי גברים אלימים מקבלים רק עבודות שירות (שוב מאיפה הנתון המופרך הזה?!).

זו לא העצמה נשית. זו לא יצירת הבנה, זיהוי סכנות ומיפוי דרכי פעולה. זו יצירת מציאות. זו הפחדה ויצירת תודעת קורבן.

עוז גוטרמן ניב פרן

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.