מחשבות שחשבנו לשתף

עשיה במקום מחשבות – המקום שבו להקשיב לעצמנו ולאחרים הוא דבר מסוכן?


היהדות מדגישה עשיה – אחרי המעשים נמשכים הלבבות. במשלי נכתב "רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום" – אחד הפירושים האהובים עלי הוא: רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא: תקום! במילים אחרות, אחד הפתרונות החשובים ביותר לבעיות, מצוקה וקושי היא עשיה – יש הרבה מחשבות אבל פשוט תקום/י ותתחיל/י לעשות.

אבל הקשבה מפעולה יכולות להיות מנוגדות? האם לדבר אצל פסיכולוג על בעיות וקשיים יכול להזיק לנו? האם להקשיב בכנות לקושי של האחר יכול לפגוע בו? האם ערנות לרגשותינו יכולה להיות שלילית?

אחרי ולפני הרצאות, סטודנטים באים להתייעץ איתי על מגוון נושאים – עבודה, זוגיות, הורות, קשיים אישיים וכו'. בשיחה שכזו אחרי הרצאה, שאלתי סטודנט שפנה אלי, מה הוא מעדיף, שאני אהיה נחמד או שאני אהיה לטובתו?

"למה הכוונה?" הוא שאל.

"אני יכול לנחם אותך ולהזדהות עם הקושי, אני יכול להגיד לך כמה קשה לך וכמה זה לא הוגן. זה יהיה מאוד נחמד וירגיש טוב לשנינו אבל לדעתי זה רק יפגע בך. כמו שאני מבין את זה כרגע, אתה נמצא עמוק בתוך המחשבות האלה וזה מה שאנשים סביבך כל הזמן אומרים לך. אני יכול גם להראות לך איפה זה אחריות שלך, איפה גם אתה לא היית בסדר ואיך אתה יכול לקחת אחריות ולשנות את המצב. זה יהיה אולי הרבה פחות נעים, אולי אפילו יהיה לא נוח להרגיש פתאום את האחריות, אבל זה יהיה הרבה יותר לטובתך. מה אתה מעדיף?"

לא תמיד זו הבחירה ובהרבה מצבים להקשיב ולנחם מסייע מאוד. במצבים אחרים מדובר בשלב ראשון שאחריו אפשר להמשיך הלאה. אבל ישנם לא מעט מצבים שבהם העיסוק ברגש ובחקירה הפנימית רק מקבע את התחושות וגורם להן להיות משמעותיות יותר. במצבים האלה ההקשבה, עצמית או של אחרים, יכולה להיות מזיקה.

אז מתי הקשבה ועיסוק בבעיות מועילים ומתי הם מזיקים? ההבדל הוא במה שבא אחרי. אם ניתוח התחושות והרגשות, ההבנה של הקושי והמצוקה ואם ההזדהות הן שלב בדרך ללקיחת אחריות ונקודת מוצא לפעולה לשיפור המצב - הן מועילות. כאשר הן עומדות בפני עצמן הן יכולות, במצבים מסוימים, להיות מזיקות.

שבת מלאה עשיה משפחתית לאנשי המחר


עוז גוטרמן ניב פרן

עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.