מחשבות שחשבנו לשתף

קלאס בדי הרבה מאמץ

שמעתי עם הילדים את הפודקאסט "שיר אחד" על שיר של נונו. סיפור על שיר שנכתב ביום אחד והפך ללהיט ועל זמרת שהקליטה לבד שיר עם חברים העלתה אותו לרשת והפכה לכוכבת. סיפור מקסים של כוכב שנולד – של סינדרלה.

אז זהו שלא. למעשה בדיוק ההפך.

אמנם זה מוזכר רק בשורה אחת וכדרך אגב, אבל היא מספרת איך במשך יותר משנה היא בכל יום כתבה שיר (שיר בכל יום!!!) – אתם מבינים באיזה כמות מדובר (למעשה היא התחילה לתרגל כתיבת שירים כבר כבת עשרה). ברור שהשיר נכתב תוך יום – היא פשוט הייתה סופר מתורגלת.

משום מה מחנכים ילדים שככל שמתאמצים פחות כך זה מראה על יותר יכולת וקלאס. כמאמר השיר של נטע ברזילי וסטטיק ובן אל: "כי את קלאס באפס מאמץ" (זו דוגמה צינית כמובן – כי כמות העבודה שנדרשה לנטע ברזילי להפוך לקלאס היא עצומה).

הבעיה היא שהמסרים האלה מחלחלים. הבעיה היא שבשפה המקצועית צורת החשיבה הזאת נקראת חשיבה מקובעת. הבעיה שאנשים עם חשיבה מקובעת לומדים פחות ומתייאשים יותר מהר מול קשיים. הבעיה היא שזה מה שהתרבות הפופולרית מחנכת את הילדים שלנו.

אולי סיפור סינדרלה של הצלחה אינסטנט מוכר יותר טוב בתוכניות ראליטי ובאינסטגרם ובטיק טוק אבל המציאות היא "שאת קלאס בגלל המאמץ".

עוז גוטרמן ניב פרן

ניב ועוז מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של אנשי המחר

קבוצת הוואצאפ של אנשי המחר: https://did.li/BLhrl