חברים שלי הלכו להפגנה השבוע. בשיחה לאחר ההפגנה פרגנתי להם מאוד על האכפתיות והנכונות לפעול למען החברה שבה הם חיים. קרוב משפחה שלי הגיב לאמירה הזו בסלידה ובכעס: "הם המון מוסת שלא יודע בכלל על מה הוא מפגין. הם צריכים להתבייש בעצמם".
אני לא מבין איך הגענו למצב שהשמאל בטוח שכל תומכי הממשלה הם המון מוסת ומטומטם, והימין חושב שכל המתנגדים לממשלה הם המון מוסת ומטומטם.
בעיני כל אדם שיוצא מהבית, מימין ומשמאל, ראוי להערכה - גם כשזה לטובת דברים שאני מתנגד להם באופן נחרץ. בעיני הימין מבצע את הרפורמות מתוך אמונה מלאה שהוא נלחם על הדמוקרטיה בישראל, והשמאל מתנגד לרפורמות מתוך אמונה מלאה שהוא נלחם על הדמוקרטיה בישראל.
אפשר לחשוב שמה שאני אומר הוא תמימות, אבל אפשר גם לחשוב שאני מסרב להיסחף אחרי שיח השנאה והזלזול, שהפך לנורמה בחברה הישראלית.
השיח הזה הוא מסוכן, הוא גולש גם לבתי הספר שלנו, לכביש ומטפטף למשפחות שלנו. כדי לפרק את השיח צריך בסך הכל לתת המון המון כבוד והערכה, דווקא לצד שאיתו אנחנו לא מסכימים.
ניב ועוז מזמינים אתכם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של אנשי המחר.
https://did.li/BLhrl