אנשי המחר, שאלה – נניח שיש לכם ילדה מחוננת, האם אתם שולחים אותה לבית ספר למחוננים?
לכאורה זו שאלה בנאלית עם תשובה פשוטה: "ברור שכן".
והטענות בעד הן טובות וברורות – היא תלמד (לפחות יום בשבוע) בבית ספר איכותי, תיחשף לתכנים מרתקים, תמשך למעלה על ידי מורים ברמה גבוהה ותלמד בחברת עוד ילדים חכמים כמוה. זה כמובן, ייתן לה כלים טובים יותר למצות את הפוטנציאל הגבוה שלה להצליח בעתיד.
העניין הוא שזה לא מה שאנחנו רואים במחקר. כאשר במחקר בארה"ב השוו בין ילדים מחוננים שהלכו לבתי ספר למחוננים וילדים מחוננים שלא הלכו – מסתבר שאלו שלא הלכו, הצליחו יותר לאורך זמן.
איך זה יכול להיות?
כשהילדה המחוננת שלכם הולכת לבית ספר רגיל, היא מתרגלת להיות מוצלחת. היא מבינה יותר מהר ומקבלת ציונים יותר טובים מרוב הילדים, וככה נבנה אצלה ביטחון עצמי גבוה ותחושת מסוגלות גבוהה.
ואז, הילדה המחוננת שלך הולכת לבית הספר למחוננים, וההורים מאד גאים (כי עכשיו הם יכולים לספר על זה לכל חבריהם), אבל עכשיו הילדה שלך מגלה שהיא לא הכי חכמה, ואולי אפילו בתוך כיתת המחוננים היא ממוצעת. פתאום היא מבינה שהיא לא מוצלחת כמו שהיא התרגלה לחושב שהיא. והביטחון העצמי שלה יורד.וזה העניין המרכזי – בטחון עצמי הוא הדבר החשוב ביותר! אותם מחוננים שלא הלכו לבתי ספר למחוננים ממשיכים לגדול עם התפיסה שהם מאד מוצלחים ומוכשרים – הבטחון העצמי ותפיסת המסוגלות שלהם גבוהים יותר משל עמיתיהם שהלכו לבתי ספר למחוננים, ואז, כשהם באים להתראיין לעבודה או להקים סטארט-אפ הם משיגים תוצאות יותר טובות.
אנשי המחר, אתם חושבים שגם בארץ המחקר היה מגיע לתוצאות דומות? אני חוזר לשאלת הפתיחה, אתם שלחתם/תשלחו את הילדים שלכם לבית ספר למחוננים בלי דילמה?
