החוק ההומוגני הוא אחד הדברים שהכי קל להדגים בהרצאות באקדמיה. ככלל נשים יושבות יותר ליד נשים וגברים ליד גברים. באופן סטטיסטי ערבים יושבים יותר ליד ערבים וצעירים יושבים יותר ליד צעירים. במקרים רבים יוצאי חבר העמים יושבים ביחד והקיבוצניקים יושבים ביחד. סעו לניו יורק ותגלו את אותו הדפוס – אנשים ממוצע פולני אוהבים להיות ביחד וכך גם ממוצע רוסי וכך גם ישראלים וגם קווקזים וגם הודים. החוק ההומוגני בהתגלמותו – אנשים נמשכים למי שדומים להם.
זה פשוט והגיוני – ככל שאדם אחר יותר דומה לנו כך יש לנו בסיס משותף רחב יותר של שפה, של תפיסות ושל תחומי עניין וכך התקשורת קלה ונוחה יותר. לכן לאנשים קל יותר עם מי שדומים להם. זה נכון למגדר, מוצא, גיל, תחום מקצועי ולמעשה לכל משתנה שנבדק אי פעם.
אבל נוח ומועיל לא תמיד הולכים ביחד.
בפודקאסט העתידנות "אנשי המחר – מסתכלים לעתיד בעיניים" ראיינו את שחף שניר, מנהל החדשנות של שירותי בריאות כללי. שחף דיבר על המנבאים של הצלחת פרויקט יצירתי – פרויקט שנועד לשנות את הארגון או תהליכים בתוכו. המנבא מספר אחת, הוא אמר, הוא הגיוון – צריך להביא אנשים מכמה שיותר תחומים שונים ולא קשורים.
קבוצות כאלה נוטות להיות יצירתיות ושונות בחשיבה מקבוצות של אנשים דומים – חלק מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר קורות דווקא כשאנשים שאינם מהתחום עובדים ביחד עם אנשים בתחום שבו עוסק הפרויקט. בדיוק בגלל זה גם בפרויקטים שקשורים לרפואה הוא מזמין גם מנהלי מוצר, אנשי שיווק ועוד.
גם כשמתייעצים עם אחרים, הוא מסביר שאנשים נוטים להתייעץ עם מי שדומים להם, בשעה שהדבר המועיל ביותר הוא להתייעץ דווקא עם אנשים ששונים מאתנו. כיף לראות שגיוון, שיש בו תועלת חברתית משמעותית הוא גם מועיל עסקית, בעיקר בעולם שבו חדשנות ויצירתיות הן הכרח הישרדותי.
עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.