top of page

מחשבות שחשבנו לשתף

הורגי החלומות


"מה החלום שלך?"

את השאלה הזו יצא לי כבר לשאול אלפי אנשים שאני נפגש בהם בהרצאות וסדנאות - נחשו מה התשובה הכי נפוצה שאני מקבל?

התשובה הנפוצה ביותר היא לא יודע/ת. ולא משנה אם עומדים לפני מנהלות ומנהלי ארגונים, או עובדים, אם זה הי-טק או לואו-טק - זו תמיד התשובה הנפוצה ביותר.

איך זה יכול להיות? איך מגיע אדם לגיל 30, 40, 50 ואין לה או לו חלומות?

אין לי מחקר בנושא, אבל יש לי דעה - אנחנו הרגנו להם את החלומות.

קחו לדוגמא ילד בן 6 - יש לו המון רצונות וחלומות, תמיד! אבל עם השנים אנחנו מפעילים עליו מכבש שמחליף לו כל הזמן את מה שהוא רוצה במה שהוא צריך. הוא רוצה לשחק כדורגל - אבל הוא צריך לשבת בכיתה. הוא רוצה לשחק במחשב עם חבר - אבל הוא צריך לעשות שיעורי בית. הוא רוצה ללמוד קולנוע - אבל אין בזה כסף - אז מסבירים לו שהוא צריך ללמוד מחשבים.

זה לא קל ולוקח הרבה שנים ומאמץ - אבל בסוף אנחנו מקבלים מנהלת בהיטק, עם שני ילדים, עם המון צריך ובלי חלומות.

אנשי המחר, אני שואל אתכן ואתכם, איך מחזירים לאותה מנהלת את הילדותיות? את האותנטיות של אותה ילדה בת שש, שרצתה כל כך הרבה דברים מהעולם הזה, שהתלהבה מכל דבר והיתה מלאה באש פנימית?

איך משאירים את הילדים שלנו עם חלומות, ולא מחליפים להם את הרוצה בצריך? (למרות שברור שיש דברים שצריך).


ניב פרן ועוז גוטרמן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

דרך הבטוחה להשאיר אנשים עניים

"אתה צוחק עלי, נכון?" אמר לי השבוע איש מכירות בסוכנות רכב "הממוצע שאנשים לוקחים זה בערך 90 אחוז הלוואה". זה היה כשהייתי השבוע בסוכנות רכב, כדי לבדוק האם ללכת על ליסינג תפעולי, לקנות רכב חדש או לקנות ר

מות האמון – פוסט לא פוליטי ברובו

"להקשיב באמת זה מפחיד מאד, כי אתה עלול למצוא שאתה טועה", המשפט הנהדר הזה של מיכה גודמן האהוב עלי, נמצא בבסיס המשבר שחווה היום החברה הישראלית. אני אוהב להקשיב עד הסוף לנאומים ולעמדות של כל הצדדים, וחשו

bottom of page