לקח לי הרבה זמן לנסח את הדברים, בעיקר כי ידעתי שהרבה מכם יתנגדו למה שאכתוב כאן ואולי אפילו יכעסו.
כתבתי כבר כאן בקבוצה על זה שבשנה האחרונה לי ולילדים הייתה פעילות של כלכלה והתנהלות כלכלית נכונה.
לא דיברנו רק על דברים טכניים (כמו ההבדל בין אג"ח ממשלתי וקונצרני), אלא גם על עקרונות ערכיים, היות והם חלק חשוב מהתנהלות כלכלית.
אחד העקרונות החשובים ביותר בהקשר הזה הוא צניעות מרצון. העיקרון הזה אומר בחירה בחיים צנועים חומרית, מתוך בחירה.
כשבנינו את הבית בחרנו שהוא יהיה בית קטן יחסית, מתוך העיקרון הזה. אשתי ואני לא אוהבים בגדים חדשים וקונים בגדים חדשים רק לצורך עבודה. שלוש הבנות ושני הבנים שלי הפנימו את הערך המשפחתי הזה ותמיד מעדיפים לקנות בחנויות של יד שניה. בחרנו במכוניות הפשוטות ביותר שסיפקו אותנו מבחינת מספר מקומות (אנחנו שבעה) ובטיחות. מאז שהכרנו לא קנינו מערכת ספות לסלון, אלא קנינו ביד 2 וריפדנו מחדש והכיסאות בבית שלנו הם הפשוטים והזולים ביותר (כתר). גם בטיולים בחו"ל תמיד בחרנו באופציות המגורים הפשוטות והעממיות, כמו מגורים עם משפחות מקומיות ואצל עסקים מקומיים קטנים.
אין פה עניין של קמצנות - אנחנו מרגישים חופשי להוציא סכומים משמעותיים על דברים שלדעתנו יוצרים ערך, כמו חוגים לכל החמישה, מימון תארים, טיולים במדבר וכו'. יש פה בחירה ערכית מודעת. אבל למה?
ראשית, כי בעניינו ההשקעה החומרית היא בור ללא תחתית – תמיד אחרי שיפוץ יש חשק לעוד כמה דברים שלא סגורים עד הסוף. לרוב אחרי שקונים סלון בעשרות אלפי שקלים עולה רצון להחליף את הווילונות או את גופי התאורה או כל דבר אחר. במילים אחרות זה רעב שאין דבר להשביע אותו (למי שמתעניין יותר מוזמנים לקרוא על אפקט דידרו).
שנית, צניעות מרצון ממקדת אותנו במה באמת חשוב. לדוגמה בחופשה, פחות חשובים סוג החדר או האוכל והרבה יותר חשובים המפגש המשפחתי, השיחות והעשייה המשותפת (בישול, תכנון וכו'). אני יודע שהרבה יגידו עכשיו שאפשר גם וגם וישאלו למה זה בא אחד על חשבון השני, אבל בפועל במוח האנושי אין גם וגם. בפועל יש לנו משאבים קוגניטיביים מוגבלים – ככל שאני עסוק יותר בדבר אחד אני פחות עסוק בדבר אחר – במילים אחרות לעיסוק בסלון, בבגדים ובגופי התאורה יש בעיני מחיר.
שלישית, צניעות מרצון מייצרת חופש. כשאנחנו רעבים לעוד דברים אנחנו מרגישים תחושת חוסר. התחושה היא שאני "צריכ/ה" את השיפוץ הזה כבר או את הרכב החדש או שהבית שלי לא מספק. צניעות מרצון יוצרת תחושה שיש לי כבר את כל מה שצריך ולכן מאפשרת להשקיע יותר שעות במה שחשוב לנו.
אל תטעו, כסף הוא חשוב. מגיל צעיר אשתי ואני עסוקים בהשקעות במגוון של תחומים. אבל גם כאן צניעות מרצון יצרה לנו הכנסה פנויה להשקעות, שלא הייתה לחברים שלנו, גם כשהם הרוויחו יותר מאתנו. גם את הילדים שלי לימדתי התנהלות כלכלית מגיל צעיר והם גם עשו אתנו קורס בהשקעות. כסף הוא חשוב, אבל אני טוען שצניעות מרצון מאפשרת לכוון את השימוש בו טוב יותר ולהשקיע יותר בלמידה, בהתפתחות ובהמון חוויות.
בנוסף אני גם לא מדבר על יצירת חסך – אני מתכוון בבחירה ערכית, בחירה מה חשוב לי ומה לא חשוב לי בעולם החומרי ומתוך הבחירה זו הסתפקות מרצון במועט. לדוגמה אפשר ליצור בית נעים, מעוצב ויפה גם באמצעים זולים ופשוטים מאוד. פשטות יכולה להיות נעימה וחמה. פשטות יכולה להיות יפה.
הילדים שלי גדלו בבית שצניעות מרצון היא המציאות בו. אנחנו מקיימים דיונים פתוחים על הנושא, מעלים שאלות ומשתפים אותם גם בבחירות שלנו וגם במקומות שאנחנו לא בטוחים.
מה שצנוע לאדם אחד אולי לא צנוע לאדם אחר, אבל בחירה מודעת בצניעות היא ערך שמביא אתו עוצמה למגוון רחב של תחומים בחיינו.
עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.