top of page

מחשבות שחשבנו לשתף

הצד האפל של ניהול


אנשי המחר, רוצה להפנות אליכם שאלה מעניינת על ניהול.

בשיחות שקיימתי עם מספר מנכ"לים (ומנכ"ליות כמובן) עימם עבדתי בשנים האחרונות, עלתה השאלה של מה דרוש כדי להיות מנהל מעולה. אחת הדעות המשותפות כמעט לכל המנכ"לים היא שמנהל טוב צריך לדעת להיות רע. בעצם, הם אומרים, מנהל טוב צריך לדעת לייצר (גם) פחד בקרב עובדיו.

הם טוענים שאחת הבעיות עם חלק מהמנהלים החדשים היא שהם מפחדים להיות רעים, וככה אף אחד לא באמת מקבל ביקורת, אף אחד לא "מקבל בראש" כשהוא טועה, והעובדים מרשים לעצמם להציג רמה נמוכה.

אחד המנהלים (שאני מאד מעריך) אמר את זה בערך כך: "עם השנים מצאתי, שלמרות שאני לא אוהב את זה, אני חייב לייצר יראה אצל העובדים. הם צריכים לדעת שאין דבר כזה לבוא לא מוכנים לדיון אצלי, או לשלוח אלי מסמך ברמה לא מספיק טובה. אני יודע שכשהם קצת מפחדים ממני זה מעלה את רמת הביצוע שלהם. מצאתי שזה שכשאני עובר במסדרון הם קצת מזדקפים, זה דבר טוב. כשהייתי צעיר יותר חשבתי שלבוא בטוב יביא תוצאות יותר טובות, אבל הניסיון גילה לי שזה לא עובד ככה, רוב האנשים (לא כולם), צריכים יראה, צריכים שוט חיצוני, צריכים דמות חיצונית שתדרוש מהם להוציא מעצמם יותר.

אנשי המחר, אשמח לשמוע מה דעתכם. זו באמת הדרך היחידה? מה הניסיון שלכם מלמד אתכם? עובדים באמת מוציאים מעצמם יותר כשיש להם יראה מהמנהל/ת?

עוז גוטרמן ניב פרן

ניב פרן ועוז גוטרמן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

דרך הבטוחה להשאיר אנשים עניים

"אתה צוחק עלי, נכון?" אמר לי השבוע איש מכירות בסוכנות רכב "הממוצע שאנשים לוקחים זה בערך 90 אחוז הלוואה". זה היה כשהייתי השבוע בסוכנות רכב, כדי לבדוק האם ללכת על ליסינג תפעולי, לקנות רכב חדש או לקנות ר

מות האמון – פוסט לא פוליטי ברובו

"להקשיב באמת זה מפחיד מאד, כי אתה עלול למצוא שאתה טועה", המשפט הנהדר הזה של מיכה גודמן האהוב עלי, נמצא בבסיס המשבר שחווה היום החברה הישראלית. אני אוהב להקשיב עד הסוף לנאומים ולעמדות של כל הצדדים, וחשו

bottom of page