אחד הנתונים שיותר מעניין לחשוב עליהם בעולם הדוהר שלנו הוא "זמן מחצית החיים של הידע". מה זה זמן מחצית החיים של הידע? זה הזמן שעובר עד שחצי מהידע שרכשת בתחום מסוים הופך להיות לא רלוונטי או שגוי. בשביל שנוכל להבין את המגמה, ב1930 זמן מחצית הידע ברוב התחומים היה 35 שנה, ב1960 הוא כבר התקצר ל-10 שנים. כלומר, ידע שרכשת ב 1930 רובו עדיין רלוונטי ב 1960. ידע שרכשת באותו תחום ב 1960, רובו כבר לא רלוונטי ב 1970. זה שינוי עצום עם השלכות אדירות.
בטח אתם מיד שואלים "מה זמן מחצית החיים של הידע היום?" אז איך אומרים? it's complicated. כמובן שיש את הידע הבסיסי, הידע שרכשתם בבית ספר למשל, זה ידע שפחות מתיישן. לקרוא למשל, או לוח הכפל, זה עדיין רלוונטי. אבל יש ידע שלמדתם בבית ספר שכבר מתחיל להתיישן, למשל, חלק גדול ממה שלמדתם בגיאוגרפיה כבר לא רלוונטי בכלל.
מסתבר שככל שהידע שאתם לומדים הוא מורכב יותר וטכנולוגי יותר קצב ההתיישנות שלו מהיר יותר. הידע שרכשתם באוניברסיטה, רובו, תלוי מה למדתם, רלוונטי בערך לעשר שנים, זה עדיין משהו. אבל אם אתה למשל מתכנת, מומחה סייבר או מומחה מערכות מידע, אז רוב הידע שרכשתם רלוונטי לפחות מ-3 עד 5 שנים. יש תחומים היום שזמן מחצית החיים של הידע הוא שנה אחת בלבד.
מה זה אומר עלינו? מה זה אומר על הילדים שלנו? זה אומר שאחד השרירים הכי חשובים שאנחנו צריכים לפתח אצלנו ואצל הילדים שלנו הוא שריר הלמידה המתמדת. לא למידה אד הוק, לצורך משהו קונקרטי שביקשו ממני, אלא למידה כדרך חיים.
סקרנים לגבי זמן מחצית החיים של הידע בתחום שלכם? איך מפתחים את "שריר הלמידה המתמדת" אצלינו ואצל הילדים שלנו? מה אנחנו יודעים על עתיד צריכת הידע בשנים הקרובות?
ניב פרן ועוז גוטרמן מזמינים אתכם.ן לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.