חברת הייעוץ של בוסטון היא אחד המקומות התחרותיים ביותר בעולם. הם מציעים שכר גבוה במיוחד ותנאים יוצאי דופן. הם שוכרים את המצטיינים ביותר מאוניברסיטאות העילית האמריקאיות ורבים מעובדיהם הופכים בהמשך לסמנכ"לים ומנכ"לים של החברות הגדולות.
כשאתה מוקף בטובים ביותר התחרות היא קשה. לרוב מדובר באנשים שהם לא רק מבריקים אלא גם המשקיענים הגדולים ביותר – אלה שיודעים לעבוד קשה.
כדי לבדוק את ההשפעה על היעילות ההנהלה לקחה מדגם של עובדים ו"הכריחה" אותם לא לעבוד יום בשבוע. המחקר נתקל בתגובות קשות. מדובר באנשים שרגילים לעבוד 7 ימים בשבוע - להמשיך לבדוק נתונים, לכתוב דוחות ולהגיב למיילים גם במשך סוף השבוע. הקבוצה הייתה בטוחה שהקולגות שלה, שלא משתתפים בתוכנית, יצליחו יותר מהם וכך יעברו אותם בביצועים. הם טעו כמובן. בניתוח חודשי וחצי שנתי הנתונים שלהם עלו.
יש עכשיו קוראים שאומרים לעצמם "ברור! חייבים מנוחה לא?" אבל זה נורא נחמד כשאנחנו קוראים על זה ומציאות אחרת לגמרי כשאנחנו עובדים בשוק תחרותי. המחקרים אומנם מראים בעקביות שחופשה אחת לכמה חודשים, יום מנוחה שבועי והפסקות מעלים מאוד תפוקה, אבל היישום של זה בקרב אנשים בעלי מוטיבציה גבוהה, ובעיקר אצל מי שנהנים מעבודתם, חלקי מאוד.
האמת היא שזה קושי גם אצלי. אני אוהב את העבודה שלי מאוד. אם הייתי יכולה הייתי עובד כפול שעות ביום. אני פורח בהרצאות לארגונים, נהנה להרצות לסטודנטים, אוהב את הכתיבה של הספרים והמאמרים, ונהנה מכל רגע במחקר. הבעיה היא שאני כל כך מרוכז שלפעמים אני מגלה שעברו 10 שעות ולא נחתי לדקה. מדובר בבחירה גרועה מאוד שלי.
אנשי המחר, האם יש מקומות שבהם קשה לכם להפסיק? אם כן, מה עזר לכם להשתפר בכלי החשוב הזה.
עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.