יש אנשים (כמו אשתי) שכשהם מחליטים לאכול בריא הם פשוט עושים את זה. יש אנשים אחרים שפשוט לא אוהבים מתוק (@#$*@%!!!). אני לצערי לא נמנע עם אף אחת מהקבוצות האלה. יש שתי התמכרויות שמלוות אותי במשך עשורים: מתוק וסרטוני היסטוריה ביוטיוב (בלי זלזול וצקצוקי לשון בבקשה – כל אחד וההתמכרויות המוזרות שלו). כבר שנים רבות שאחד הדברים הכי חשובים שאני רוצה לשנות בהתנהגות שלי זה לאכול בריא יותר.
בחודשים האחרונים(קצת יותר מ 5 חודשים) השגתי פריצת דרך – כבר חודשים שאני לא אכלתי שום דבר מעובד (סוכר לבן, קמח ודברים מעובדים אחרים).
הכל התחיל במקרה – כמו שד"ר אפרת גיל כתבה כאן בקבוצה לפעמים הדרך הטובה ביותר לעזור לעצמך היא לעזור לאחרים. זה נכון גם במקרה הזה. בקורס למנהלים בחברת הי טק בנושא הנעה ללא סמכות וניהול ממשקים מנהל התייעץ איתי לגבי הקושי שלו לצאת לרוץ. "אני אוהב לרוץ ותמיד נהנה" הוא אמר לי "אבל תמיד קשה לי לצאת – תמיד יש תירוצים"
הצעתי לו רעיון מעט רדיקלי שקשור לאופן פעולתן של מערכות גמול ועונש במוח ולהפתעתי הוא אימץ אותו. הוא נתן שלוש מעטפות עם כסף לחבר שלו, מנהל מקביל אליו. הוא כתב לו בווטסאפ בכל פעם שהוא יצא לרוץ והכלל היה פשוט: בכל פעם שהוא לא רץ שלוש פעמים בשבוע החבר תורם את הכסף במעטפה לארגונים תומכי חמאס בארה"ב (זה היה מותאם ספציפית אליו - בשיחה אתו התברר שהמחשבה שכסף שלו מממן את החמאס הייתה הדבר הנורא ביותר שהוא יכול היה לעלות על דעתו).
קצת קיצוני, אני יודע, אבל זה עבד. בחודשים שהיינו בקשר לא היה אפילו שבוע אחד שהוא פספס את הריצות השבועיות – המחשבה על הכסף שנתרם לחמאס הוציאה אותו מהבית.
החלטתי לשתות בעצמי את התרופה שרקחתי וחשבתי מה יהיה ממש נורא עבורי. כשהחלטתי ישבתי עם ילדי ואמרתי להם שבפעם הבאה שאני אוכל משהו מעובד אחד מהם (מהקטן לגדול) מקבל 100 ₪. הבעיה הייתה שאני אוהב לתת כסף לילדים. עשינו איתם קורס השקעות וכמעט כל כסף שהם מרוויחים הם מוסיפים לחשבון ההשקעות שלהם. לכן החלטנו שאת הכסף מותר להם להוציא רק על ממתקים שהם אוכלים באותו היום. אני יודע שחלקכם לא מבינים מה בכלל הבעיה בזה, אבל בשבילי זאת מחשבה מאוד מאוד לא נעימה.
הסיכום הזה היה כבר לפני כמעט חצי שנה. מדי פעם הילדים מגיעים בהומור עם דברים שאני אוהב כדי לפתות אותי. אבל עד עכשיו זה עובד מצוין והם מעולם לא קיבלו את 100 השקלים (התהליך אפילו כלל הורדה של כמה קילוגרמים שלא תכננתי בלי לספור קלוריות או לנסות לאכול מעט).
יש הרבה כלים להנעה ומוטיבציה – יצירת משמעות, סביבה חברתית, מערכת הגמול וכן, גם מערכת העונש היא לפעמים כלי מעולה.
עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.