אני חילוני. לתפיסתי כחילוני החגים הם לא ציווי אלוהי, אלא עניין של מסורת וחיבור. לכן בפעילות המשפחתית שלנו אנחנו משקיעים מאמץ בלצקת משמעות לחגים.
היות ומשמעות היא כלי כל כך חשוב לאושר משפחתי, לעמידות בפני קשיים ולחיבור לבני הבית בחרתי לשתף מעט ממנהגי הפורים שסיגלנו לעצמנו לאורך השנים:
+ משלוחי מנות: אנחנו מפנים את השבת שלפני החג ועושים מבצע של הכנת משלוחי מנות. לפני השבת קונים ממתקים, בריסטולים, שדכן וסיכות והמון מדקות וקישוטים. כול המשפחה עובדת ביחד בסרט נע ואנחנו מכינים מסה גדולה של משלוחי מנות. ביום הפורים אנחנו לובשים תחפושות ומחלקים את המשלוחים למבוגרים בישוב שלנו (כל מי שמעל גיל 60), לשכנים, לילדים בבתי חולים ולכוחות הביטחון ששומרים עלינו (משטרה ומכבי אש).
+ תחפושות: כשהילדים היו קטנים אשתי הייתה מכינה תחפושות, היום הם נערים וזה יותר בקטנה. אבל העיסוק שלנו בתחפושות הוא קודם כל ערכי. אנחנו מדברים על המקום שבו אנחנו מתחפשים, עושים סבב וכל אחד מדבר על מקומות שבהם הוא לא אמיתי ולא מביא את עצמו לידי ביטוי. לרוב זו שיחה משמעותית ומקרבת מאוד למשפחה. בנוסף בכל שנה אני מחפש חומר על הנושא הזה באינטרנט לפני החג (ממקורות יהודיים ואחרים), כדי שיהוו בסיס שיפתח את השיחה.
+ קריאת מגילה: כשאין קורונה, אנחנו נוסעים לדוד האהוב דרור לקריאת מגילה. לפני הקריאה אני עובר עם הילדים על הטקסט. בעיקר על הוויכוח בין מרדכי לאסתר באמצעות שליחים. הוויכוח בין אוכל לצום ובין בגדים ולבוש שק, הוויכוח שבו אסתר צריכה להחליט לאיזה תפיסת עולם ערכית היא מתחברת – היהודית או הפרסית. לא ארחיב כאן לגבי הטקסט, אבל הוא אחד האהובים עלי וכשהילדים שומעים את המגילה אחרי לימוד ותשומת לב למילים החוויה שונה.
האם חגים הם אירוע ריק או אירוע מלא בתוכן? אנחנו בוחרים - במעשים שלנו. הבחירה הזו חשובה למשפחה, לאושר שלנו וצמיחה שלנו. לכן אני תמיד מחפש עוד ועוד רעיונות להפוך את החגים למשמעותיים ורלוונטיים יותר.
אנשי המחר, אם יש לכם/ן דרכים נוספות לייצר משמעות לחג שתפו אותנו – אבל רק בשמחה כמובן.
חג פורים שמח ומלא בתוכן לאנשי המחר
עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.