top of page

מחשבות שחשבנו לשתף

למי יש ביקורת על ניהול המשבר?


אנשי המחר, אי אפשר להכנס לאתרי המדיה השונים בלי להתקל בהרבה ביקורת על הדרך בה מנהלת ההנהגה שלנו את המשבר הנוכחי.

לצורך הפוסט הזה אני רגע מתעלם מתוכן הביקורת (שעם חלק גדול שלה אני באופן אישי מסכים), ורוצה לציין את המובן מאליו - קל לנו מאד להעביר ביקורת על אחרים, אבל קשה לנו להסתכל על עצמינו.

רבים מאיתנו חווים את המשבר באופן עסקי/כלכלי/משפחתי/אישי, ונשאלת השאלה, האם אנחנו, את המשבר הפרטי שלנו, מצליחים לנהל בצורה טובה?

עד כמה כל אחד מאיתנו הגדיר לעצמו ולסביבה שמדובר במשבר? (למרות שזה אולי מובן מאליו, ההגדרה חשובה). מי מאיתנו קרא ספרים/מאמרים/פוד קאסטים על ניהול משברים בשביל להתמקצע בתחום? עד כמה בנינו, יחד עם השותפים שלנו למשבר (העסק/המשפחה/בן הזוג), מפה ברורה של התחומים, ההשלכות המיידיות והנגזרות הארוכות יותר של המשבר + אסטרטגיה ברורה להתמודדות ויציאה ממנו? או שאולי (בדומה למה שאני חושב על ההנהגה שלנו, לצערי), אנחנו פשוט מתנהלים מיום ליום כמו שיוצא?

אנשי המחר, בתור ה-3 אחוז שעסוקים בצמיחה וכמי שמכוון לעתיד וליצירת מחר טוב יותר, הייתי שמח לשמוע על הטיפים שלכם. איזה פעולות אתם ביצעתם? מה עבד לכם? מה נכשל? וכמובן שמי שקרא ספר/כתבה/פוד קאסט טוב בנושא גם אשמח מאד להמלצה

שבוע טוב, מצמיח ובריא לכולנו

עוז גוטרמן ניב פרן

ניב ועוז מזמינים אתכם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של אנשי המחר.

https://did.li/BLhrl

פוסטים אחרונים

הצג הכול

דרך הבטוחה להשאיר אנשים עניים

"אתה צוחק עלי, נכון?" אמר לי השבוע איש מכירות בסוכנות רכב "הממוצע שאנשים לוקחים זה בערך 90 אחוז הלוואה". זה היה כשהייתי השבוע בסוכנות רכב, כדי לבדוק האם ללכת על ליסינג תפעולי, לקנות רכב חדש או לקנות ר

מות האמון – פוסט לא פוליטי ברובו

"להקשיב באמת זה מפחיד מאד, כי אתה עלול למצוא שאתה טועה", המשפט הנהדר הזה של מיכה גודמן האהוב עלי, נמצא בבסיס המשבר שחווה היום החברה הישראלית. אני אוהב להקשיב עד הסוף לנאומים ולעמדות של כל הצדדים, וחשו

bottom of page