אנשי המחר, תחשבו על אדם שאתם מכירים (בהווה או בעבר), שאין לכם אמון בו.
עכשיו נסו לנסח לעצמכם בבהירות את שתי הסיבות המרכזיות למה אין לכם אמון באדם הזה.
עכשיו אני אקרא מחשבות - מה משותף לכל מה שכולנו פה חושבים? מאד פשוט - זה קשור אליו ולא אלינו. כלומר, כי הוא... נחש, שקרן, מניפולטיבי, אנוכי, אחד בפה ואחד בלב, יהיר.... ואתם מוזמנים להמשיך בסופרלטיבים.
אני לרגע לא מגן עליו ולא טוען שהאדם הזה לא זכה בצדק במה שאתם חושבים עליו, אבל, תנסו לענות על השאלה הבאה: האם יש מישהו אחר שהצליח לבנות יחסים טובים יותר עם האדם הזה? שיש לו אמון בו? ואם התשובה שלכם היא כן, זה אומר שגם אתם יכולים, אתם פשוט צריכים לקחת אחריות על מערכת היחסים הזאת.
כשאנחנו מסתכלים על בניית אמון כמיומנות נרכשת, הדבר הראשון שצריך להבין זה שאנחנו לא חייבים שיהיה לנו אמון בכל אחד, אבל זו קודם כל בחירה שלנו, שיש לה גם מחירים. ובמקרים רבים כדאי לנו לבחור אחרת. למשל, כדאי לי מאד להסתדר עם המנהל/ת שלי, או עם אמא של בעלך, גם אם יש לי סיבות טובות לא להסתדר איתה/איתו.
הצעד הראשון בכל מודל של בניית אמון הוא לקחת אחריות על מערכת היחסים הזאת. זה לא אומר שאני אשם - אם מישהו שיקר לי, לדוגמא, ברור שהוא אשם בבחירה שלו לשקר, השאלה המעניינת היא, האם אני יכול לבנות מולו מערכת יחסים שבה הוא יבחר לא לשקר לי. ברוב המקרים התשובה היא כן.
הרבה בטח חושבים לעצמם, זה לא אותנטי! חשוב לציין שאותנטיות היא לא קידוש ההרגלים וההתנהגויות שכבר יש לך, זה סתם מקובעות, אותנטיות היא להיות נאמן לערכים ולאמונות שלך. אם זה מתאים לערכים שלך להיות האדם שמסתדר עם אנשים אחרים גם כשזה לא כל כך קל, אז זה מאד אותנטי.
יש עוד כמה שלבים חשובים מאד בבניית אמון כמיומנות נרכשת, (בפוסטים בהמשך), אבל זה שלב ראשון והכרחי שבלעדיו אין בכלל סיכוי.
ניב פרן ועוז גוטרמן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.