אנשי המחר, משל מוכר על יצירתיות – אני שותה קפה והוא לא מתוק, אני עוצר, מוסיף סוכר, שותה, והקפה עדיין לא מתוק, מה הבעיה? שלא ערבבתי. היצירתיות של כולנו מתנהגת בדיוק כמו כוס הקפה הזאת.
מה הכוונה? לכולנו יש סוכר בקפה (יכולת חשיבה יצירתית), רק שאנחנו לא מערבבים אותו (לא מתרגלים אותה), ולכן הוא לא מורגש (היא לא באה לידי ביטוי).
אנשי המחר – אנחנו יודעים היום שהיצירתיות שלכם ושל הילדים שלכם היא חשובה בכל כך הרבה אספקטים – הצלחה בחיים, אושר, שמירת המוח גמיש, פתרון בעיות בחיים ועוד – מה אתם עושים כדי להמשיך ולערבב את הסוכר?
קחו דוגמא מעניינת, רובנו מנסים לא לעבור יותר מדי דירות, לתת יציבות לעצמינו ובעיקר לילדים במערכות החינוך שלהם, אבל לד"ר אייל דורון יש הרגל הפוך – אחת ל-3 שנים הוא ומשפחתו עוברים דירה לעיר אחרת. זה לא במקרה – זהו כלל משפחתי. זו הדרך שלהם לערבב את הסוכר. הם בוחרים את היעד ביחד כל המשפחה, ועוברים. זה מחייב את הילדים להתאקלם במקום חדש, כיתה חדשה, חברים חדשים, מחייב אותם לשנות את כל ההרגלים היומיומיים שלהם ולעבוד על יכולות ההסתגלות שלהם – מה דעתכם? הייתם עושים משהו דומה?
אנשי המחר, כל מי שרוצה לשמוע על דרכים נוספות לעודד יצירתיות אצלינו ואצל הילדים שלנו, מוזמן לשמוע את הפרק המלא עם אייל דורון בפודקאסט שלנו: "אנשי המחר – מסתכלים לעתיד בעיניים" (קישור לפרק בספוטיפיי - https://open.spotify.com/episode/290OU0YRMlsqJaKWZTsoOG )
עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכן.ם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.