כשאני פוגש הורים שחולמים שהילדה או הילד שלהם יהיו ספורטאים, רקדנים או מדענים גדולים. כדי שזה יקרה הם מחפשים את המורים המוכשרים ביותר. אבל המחקר מגלה שהבחירה הזו לא תמיד נכונה ולפעמים אפילו מסוכנת. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת שיקגו בראשות פרופ' בנג'מין בלום בחנה 120 אנשים שהיו מהפסנתרנים, הטניסאים, שחיינים, מתמטיקאים ופסלים הטובים ביותר בעולם.
הם בדקו את ההתחלה שלהם בתחום שבו הם כל כך הצטיינו. להפתעת החוקרים רוב גדול של הילדים לא התחילו בשנים הראשונות (בממוצע 5 עד 6 שנים) עם מורים גדולים או מפורסמים. למעשה רובם למדו אצל מורים שכונתיים ממוצעים.
המשותף לכל המורים הפשוטים והממוצעים היה שהם חיו את התחום ואהבו אותו בכל ליבם. לפעמים הדבר החשוב ביותר כדי לטפח מצוינות הוא ללמד אהבה.
בהרצאה שהעברתי לעובדים בארגון ניגש אלי אחרי ההרצאה אחד המשתתפים וסיפר לי בגאווה על הבן שלו שהוא היום בעל תואר שני בהנדסה וראש חטיבה בחברת הי טק. "הילד התקשה מאוד במתמטיקה," הוא סיפר לי "כשנפגשתי בפעם הראשונה עם המורה הפרטי שהבאנו לו המורה שאל אותי מה המטרה ואני אמרתי לו – שייהנה ממתמטיקה!, לא חשוב לי הציונים שלו או איך הוא לעומת הילדים האחרים – אני רוצה שידע שמתמטיקה זה כיף!".
כדי לבנות מוטיבציה להתמדה צריך קודם כל הרבה מאוד אהבה.
עוז גוטרמן וניב פרן מזמינים אתכם לראות את כל התכנים בקבוצת הפייסבוק של מר מחר.